חברי ועד החברה האנטומולוגית לשנת 2020
נשיא כבוד: ד"ר מנס ויסוקי
נשיאה: ד"ר ויקטוריה סורוקר אתר אישי
מזכיר: ד"ר דויד בן יקיר אתר אישי
גזברית: פרופ' יובל גוטליב-דרור אתר אישי
חברים מן המניין:
ד"ר עדי בכר אתר אישי
ד"ר אלעד חיל אתר אישי
פרופ' קוסטה מומצ'וגלו אתר אישי
ד"ר דנה מנט אתר אישי
ד"ר טובית סימון tovit@tauex.tau.ac.il
עורכי העיתון IJE
עורך ראשי: מיכאל מוסטובסקי אתר אישי
פרופ' מוראד גאנם אתר אישי
ד"ר משה גרשון mois@post.tau.ac.il
ד"ר נטע דורצ'ין אתר אישי
ד"ר אמנון פרידברג אתר אישי
פרופ' עדה רפאלי אתר אישי
Dr. Marc E. Epstein (California Department of Food & Agriculture, USA)
Dr. David Furth (Smithsonian Institution, USA)
Prof. Levent Gültekin (Ataturk University, Turkey)
Dr. Frank-Thorsten Krell (Denver Museum of Nature and Science, USA)
Prof. Kosta Y. Mumcuoglu (The Hebrew University, Jerusalem)
פרופ' אליהו סבירסקי נולד בוילנה (ליטא) בשנת 1921 ועלה לארץ בגיל 13. כבר בילדותו נמשך מאוד לחקלאות ולמד ב"גימנסיה הרצליה" במגמה החקלאית. בשנים 1942-1938 למד באוניברסיטה העברית בירושלים ביולוגיה יחד עם פעילות ב"הגנה", וקטע את לימודיו כשהתנדב לצבא הבריטי במלחמת העולם השניה עד שנת 1946. עם שובו המשיך את לימודיו ובשנת 1948 סיים תואר .M.Sc בזואולוגיה. באותה שנה החל לעבוד כחוקר במחלקה לאנטומולוגיה בתחנת הניסיונות ברחובות. עם פרוץ מלחמת העצמאות התגייס לחטיבת גבעתי והשתתף בקרבות בדרום בשנים 1949-1948.
עם סיום המלחמה שב לעבודתו וקיבל בשנת 1951 תואר .Ph.D על עבודתו בנושא כנימות עלה המזיקות לעצי פרי. במהרה, בזכות פרסומיו, הוכר בעולם כמומחה בנושאים שבהם עסק. בשנת 1951 הוזמן על-ידי פרופ' בודנהיימר להצטרף למחלקה לאנטומולוגיה באוניברסיטה העברית להמשך המחקרים ולהוראה. המשך המחקר הניב את הספר החשוב שפורסם יחד עם פרופ' בודנהיימר (1957): "The Aphids of the Middle East".
אהבתו של אליהו סבירסקי לחקלאות ולפתרון בעיות "בוערות" החזירה אותו בשנת 1955 לתחנת הניסיונות ואז החלה עבודתו האינטנסיבית בחקר מזיקי עצי פרי נשירים, הדרים, תמרים ואבוקדו. מחקריו הרבים ומגעיו היום-יומיים עם החקלאים הובילו לפתרונות לבעיות רבות ולהצלת יבולים. מחקריו עסקו במזיקים רבים כגון: כנימות עלה באגסים Aphanostigma pyri ובהדרים Aphis spiraecola; כנימה קמחית באבוקדו Pseudococcus longispinus; מהזבוביים: זבוב הים התיכון Ceratitis capitata באפרסקים ובמנגו; מהפסילות: Psylla pyricola באגסים; מכנימות מגן: בתמרים Parlatoria blanchardi ו- Asterolecanium phoenici ובהדרים Aonidiella aurantii, Ceroplastes floridensis ו-Saissetia oleae; מהאקריות: אקרית החלודה Phyllocoptruta oleivora בהדרים ו- Tetranychus cinnabarinus על תות שדה; ומהעשים: Cryptoblabes gnidiella ו- Boarmia selenaria על אבוקדו. המחקרים על מזיקים אלה ועוד רבים אחרים, שעסקו בביולוגיה, אקולוגיה, רביה, טקסונומיה והדברה, תרמו ידע רב על קבוצות אלו. כמו-כן תוארו מינים חדשים.
בשנת 1959 מונה למנהל המחלקה לאנטומולוגיה בתחנת הניסיונות (שלימים נודעה כמרכז וולקני), ולמרות הקשיים הנלווים לתפקיד המשיך בו עד לפרישתו לגמלאות בשנת 1986. תחת הנהגתו הושם דגש על הדברת מזיקים על-ידי אויביהם טבעיים. מחקרים רבים עסקו בביולוגיה ובאקולוגיה של המזיקים וטורפיהם והרבה אויבים טבעיים למזיקים הובאו מחו"ל. כמאמין גדול בהדברה ביולוגית של חרקים מזיקים, התמסר למחקרים אלה וכך נחשב לאחד המייסדים בארץ של (IPM (Integrated Pest Management. עבודותיו תרמו רבות לפיתוח שיטות IPM להדרים, תמרים ואבוקדו. בשנת 1959 קיבל את פרס ההסתדרות עבור מחקריו על הביולוגיה של אקרית החלודה בהדרים.
בשנת 1960 נשלח להונג קונג וליפן לסקר אקריות טורפות, שליחות שהניבה מספר מינים חדשים. בשנים 1967-1964 כיהן כראש אגף הגנת הצומח במנהל המחקר החקלאי, ולמרות העבודה המנהלית הרבה הכרוכה בתפקיד המשיך ביתר שאת בעבודתו המדעית. תוך כדי פעילותו האינטנסיבית היה מעורב בטקסונומיה של כנימות עלה ואקריות טורפות ותיאר מינים חדשים רבים. עשרה מינים שזוהו על ידי טקסונומים ברחבי העולם נושאים את שמו ככבוד והערכה אליו, וביניהם סוג חדש Swirskiaphis.
בשנת 1972 נסע לקניה ולדרום אפריקה על מנת לחפש אויבים טבעיים לכנימות רכות והביא לארץ ואיקלם כמה וכמה מינים למשל Metaphycus bartletti היעיל כנגד S. oleae. בנוסף מצא אויב טבעי חדש שנקרא מאוחר יותר על שמו (Metaphycus swirski), שהתאקלם בהצלחה בארץ ובין השאר טורף את מזיק האבוקדו Protopulvinaria pyriformis. בשנים האחרונות מפוזר M. swirski בהצלחה רבה בארצות שונות ברחבי העולם.
במשך השנים פיתח יחסים קרובים עם מדענים ברחבי העולם ולעתים קרובות נשלחו אליו לבדיקה ולהגדרה, כבר-סמכא עולמי, מינים של אקריות טורפות כמו גם כנימות עלה מכל רחבי העולם.
סבירסקי נודע גם כמרצה נלהב. בשנת 1978 הוזמן להרצות בפקולטה לחקלאות ברחובות, שם לימד עד שנת 1988 ופעמים אחדות זכה בתואר מרצה מצטיין. כמדען וכמרצה דגול הדריך סטודנטים רבים בעבודות לתואר שני ולדוקטורט, וחלק מהם המשיכו לעבוד איתו במחלקתו.
בשנת 1986 הוענק לו ולעמיתיו פרס קפלן על פיתוח IPM למטעי האבוקדו בישראל, מחקר שתרם להפחתת השימוש בהדברה כימית במידה ניכרת.
פרופ' סבירסקי פרש רשמית לגמלאות בשנת 1986 אולם המשיך לפעול ולקחת חלק ברוב המחקרים בהם עסק לפני כן, שמר על קשריו ההדוקים עם עמיתיו המדענים ברחבי העולם וכמובן עם המוסדות והחקלאיים בארץ. הוא המשיך לבקר במטעים ברחבי הארץ, לערוך ניסיונות שדה ולייעץ בדבר טיפולים תוך שמירה על עקרונות ההדברה הביולוגית והמשולבת.
בשנת 1994 קיבל את פרס ישראל על "מפעל חייו במחקר האנטומולוגי בישראל ובעולם ועל תרומתו להגנת הצומח והסביבה".
פרופ' סבירסקי היה פעיל מאוד עד לימיו האחרונים ופרסם מספר מאמרים על אקריות טורפות ופרקים בספרים. ספרו "מזיקי עצי הפרי הסובטרופיים בישראל" (2002), שנכתב יחד עם מנס ויסוקי ויהונתן יזהר, יצא לאור לאחר מותו בשנת 2002.